חיפוש
  • אילנה ברגר הרפז

מאמנת - אישה: על חזון והרגלים

"זה ממש לא משנה אם זה גבר או אישה. היא יודעת הכול וכל מה שיש לדעת על טניס, וזה מה שקובע". הדובר: לוקאס פוי, טניסאי צרפתי כיום מדורג במקום ה- 31 בעולם, שחודשיים בלבד אחרי ששכר את שירותיה של בת ארצו, טניסאית העבר אמילי מאורסמו לשמש כמאמנת שלו, העפיל לראשונה בקריירה לחצי גמר טורניר גראנד סלאם באוסטרליה, בחודש ינואר השנה. עד כמה שאנו אוהבים לחשוב שהעולם בשנות האלפיים מתקדם, ליבראלי ופתוח, הרבה מאד גבות הורמו כשנודע על המנוי של מאורסמו כמאמנת של טניסאי בסבב הגברים. העובדה שמאורסמו דורגה ראשונה בעולם בשנת 2004 וזכתה בשני תארי גראנד סלאם בקריירה שלה בשנת 2006, באוסטרליה ובווימבלדון, לא ממש הצליחו להרשים רבים מהפרשנים שראו במנוי שלה טעות של פוי, טעות שעלולה להיגמר בכישלון גדול. אבל רבים עוד יותר שכחו עובדה חשובה. הרבה לפני שאיחדה כוחות עם בן ארצה פוי, מאורסמו כבר החזיקה בקבלות כמאמנת אישה של טניסאי גבר, וזו לא הייתה הפעם הראשונה שהיא נשכרה לשמש כמאמנת של טניסאי בסבב הגברי ולא סתם טניסאי. לא אחר מאשר אנדי מארי הבריטי, שכר את שירותיה של מאורסמו כבר בשנת 2014, וזו הביאה אותו בתמורה ללא מעט הישגים מצוינים ביניהם גמר אליפות אוסטרליה, תואר ראשון בקריירה על החמר במדריד (תוך כדי ניצחון בין השאר על מלך החימר רפאל נדאל), ועוד שני חצאי גמר באליפות צרפת ובווימבלדון. כל זה לפני שמאורסמו, מיוזמתה אגב, ביקשה אחרי כשנתיים לעבור הלאה. אבל אם נודה על אמת, מחסור המאמנות – נשים בטניס, בטח ברמות הגבוהות, היא לאו דווקא מחסום וקיבעון אצל הטניסאים גברים בסבב העולמי, אלא בעיקר אצל הטניסאיות בסבב הנשי - ואני אסביר.

אמילי מאורסמו ולוקאס פוי - מתוך עמוד הפייסבוק של לוקאס פוי

רק 8 אחוז מהטניסאיות מ- 100 הראשונות בעולם בסבב הנשי, בחרו שהמאמנת שלהן תהיה אישה נכון לנתונים משנה שעברה, כך שהסיבה לכך שאין יותר מאמנות נשים בסבב, הנשי והגברי כאחת, טמונה בנשים עצמן ולאו דווקא בטניסאים או הטניסאיות הפעילים שיכולים לבחור בהן. מדוע טניסאיות עבר שיכלו בהחלט לאמן בהצלחה גדולה גברים ונשים בסבב, לא בוחרות לעשות כך? חלק מטניסאיות העבר עייפו מהנסיעות הרבות והחיים בדרכים במשך שבועות ארוכים בשנה ובמשך שנים רבות. חלק אחר מעדיף לקחת את הזמן להשקיע בבנייה של משפחה, דבר שנדחק באופן טבעי הצידה במהלך החיים שלהן עצמן כטניסאיות פעילות. יש לקחת בחשבון שלא כולן סרינה ויליאמס, שהצליחה, לא בקלות אגב, להתקדם גם בחייה הפרטיים תוך כדי הקריירה, להתחתן ולהביא ילדה לעולם כשהיא עדיין טניסאית פעילה. הרוב המכריע של הטניסאיות שמות את חייהן הפרטיים והרצון לבנות משפחה בצד עד לדקה התשעים ממש (על השעון הביולוגי כולם שמעו...), ואז לא נמצאות במצב בכלל לשקול אפשרות לאמן מיד אחרי הפרישה.

אבל אחד מהטיעונים שחזרו על עצמם אף יותר הוא אולי המעניין ביותר: לטניסאיות רבות, יותר מאצל הגברים, יש קושי גדול לעבור ממצב של "ריכוז עצמי" במשך שנים ארוכות, למצב בו הן מסוגלות להעביר את כל תשומת הלב לשהן למישהו אחר. טעון זה יכול להישמע כעדות אופי לא מחמיאה במיוחד, אבל בספורט יחידני כמו טניס זהו כלל לא טיעון מופרך, ומסתבר שזהו טיעון שלא שומעים כמעט בין הגברים - מאמנים שהיו שחקנים פעילים בעצמם. אבל נדמה שעיקר הבעיה טמונה כמו ברוב המקרים בעולמנו - במסורת והרגלים. מה שמקובל הופך להרגל - והרגלים קשה לשנות. ככל שיותר נשים ובעקבותיהן גברים טניסאים, יעזו ללכת נגד הזרם וישכרו נשים כמאמנות, כך זה יהפוך לנורמה, והנטייה הברורה שיש כיום לתת יותר הערכה או לבטוח יותר במאמן – גבר בתפקיד, תשתנה.

אנדי מארי ואמילי מאורסמו - מתוך עמוד הפייסבוק של אמילי מאורסמו

רק השבוע, זכינו לראות שופטת אישה, שופטת את משחק הגמר החשוב ב"סופר קאפ" בין צ'לסי וליברפול. אני לא מומחית בכדורגל, אבל כן צפיתי בהנאה רבה בלא מעט משחקים בחיי ונדמה לי שממה שראיתי, קראתי ושמעתי במהלך המשחק השבוע ואחריו, קיבלתי את הרושם יחד עם מומחים גדולים ממני, שהיא עשתה עבודה מצויינת. כל מה שצריך כדי להביא לשינויים משמעותיים בעולם כיום בכלל ובספורט בפרט, זו היכולת להביט קדימה ולגייס קצת אומץ. התפקיד הזה נמצא בידיים של הטניסאים והטניסאיות עצמם, ברמות הגבוהות ביותר. מי מהם שיעזור את האומץ ויהיה לו את החזון הנכון, טניסאי וטניסאית כאחד, יוכל אולי למצוא את עצמו לא רק מנצח הרבה משחקי טניס בקריירה, אלא גם עושה לא מעט היסטוריה.

85 צפיות

© 2020 כל הזכויות שמורות לאילנה ברגר הרפז - "מילה זו מילה" - שירותי תוכן איכותיים 

  • Facebook